גבעת התחמושת - Ammunition Hill

גבעת התחמושת - Ammunition Hill

סיפורה של גבעת התחמושת הוא סיפורה של מדינת ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה (1917), הגיעו לארץ הבריטים וייסדו את המשטר הבריטי. מאוחר יותר בתקופת שלטונם בנו באזור הגבעה את בית הספר לשוטרים (באזור צפון ירושלים) ובמקביל מיקמו על הגבעה בונקר תחמושת. בעקבות בונקר התחמושת המדובר, קיבלה הגבעה את שמה המפורסם, אותו היא נושאת עד היום – גבעת התחמושת.

 

ב- 1948 הסתיים המנדט הבריטי והביא עימו את סיום נוכחות הכוחות הבריטיים בירושלים, במקביל החלה מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה, הצבא הירדני כבש אזורים שונים בצפון ירושלים ובתוך כך, כבש את גבעת התחמושת, והקים בה מוצב צבאי.

המוצב הצבאי היה ממוקם באופן אסטרטגי, בסמוך למה שנקרא הקו העירוני בירושלים.

הקו העירוני היווה למעשה את קו הגבול במשך 19 השנים שיבואו לאחר מכן וחצה את ירושלים לשניים – צד ירדני וצד ישראלי. הקו העירוני נמשך מגבעת התחמושת בצפון עד מנזר מר אליאס בדרום ירושלים והיווה קו גבול מבוצר לכל דבר ועניין.

עם חלוקת ירושלים נוצר מצב בו הר הצופים אשר היה תחת שליטה ישראלית הפך למובלעת בתוך השטח הירדני, ועל מנת לבודדו ולהקשות על חיילי צה"ל ששמרו עליו הקימו הירדנים מספר מוצבים לאורך הדרך בעזרתם רצו לנתק את ציר ירושלים המזרחית-רמאללה. המוצבים המבוצרים אותם איישו הירדנים כללו ביניהם את גבעת התחמושת. בעקבות זאת, על הגבעה הוצבו 150 לוחמים ירדנים אשר הגיעו במסגרת פלוגתית מוגברת מגדוד אל חוסיין, על מנת להגן על האזור.

בחמישי ביוני 1967, עם פתיחת מלחמת ששת הימים, פתחו הירדנים במתקפה לאורך הגבול בירושלים. פיקוד מרכז, שניהל את הקרבות באזור ירושלים נסמך על 3 חטיבות מילואים, גדוד שריון וגדוד ארטילריה ששימשו לקרבות השחרור. לכוחות אלו הצטרפו חטיבת ירושלים וחטיבת הראל, שהיוו חטיבות משוריינות, וחטיבת הצנחנים.

 

צור קשר:

שם הפונה:
אימייל:
טלפון:
הודעה:

חלוקת החטיבות בלחימה על גבעת התחמושת

חטיבת הראל פעלה מצפון מערב לעיר על מנת לנתק את ציר ירושלים - רמאללה.

חטיבת ירושלים פעלה בדרום העיר בגזרת ארמון הנציב (מוצב הפעמון) וניתקה את ציר ירושלים-בית לחם.

חטיבת הצנחנים פעלה במישרין באתר גבעת התחמושת. על אף כי משימתה המקורית של החטיבה הייתה לבצע צניחה באזור אל עריש בצפון מצרים ולחזק את כוחות צה"ל הלוחמים באזור.

עם זאת, עם התפתחות המלחמה ולנוכח הישגיו של צה"ל בעזרת אוגדת טל וחיל האוויר הוחלט להסב את משימתה של החטיבה לגזרת פעילות בירושלים, על מנת לסייע לפיקוד המרכז, לבלום את התקפות הירדנים וליזום התקפות נגד. הכוחות הגיעו לגזרת ירושלים בסיוע כוחות שריון והנדסה שעזרו בפריצת הדרכים וסייעו בכניסה אל תוך העיר.
<

חטיבת הצנחנים מנתה מספר גדודים שלחמו בירושלים: גדוד 66, גדוד 28 וגדוד 71.
כוחותיו של גדוד 66 נשלחו להבקיע את הקו העירוני במספר מאמצים: גזרת שכונת פאג י, שליטה באזור ציר ואדי ג וז בצפון, והשתלטות על מלון אמבסדור.
הכוח שהחל את ההבקעה בשכונת פאג י התקדם באופן איטי והגיע אל תעלת הקשר שקישרה בין ביה"ס לשוטרים לבין גבעת התחמושת. כך למעשה, נפרצה הדרך אל תוך גבעת התחמושת. הכוח התפצל למספר חלקים: פלוגה א  נשלחה לאזור ביה"ס לשוטרים ונלחמה בכוח הירדני שנפרס שם.
פלוגה ב  נכנסה לתוך תעלת הקשר לכיוון התעלה המערבית של גבעת התחמושת בפיקודו של המ"פ דודיק. אך הכוח לא ציפה את מה שעתיד להתרחש בלחימה בתעלות.
התעלה בגבעת התחמושת היא צרה וניתן לנוע בתוכה בטור בלבד, על כן הכוח אשר נע בתעלה התהלך בטור בו לוחם אחד בלבד שעמד בראש ביצע את הלחימה באותה העת. כאשר הלוחם הראשון נפל, היה מחליף אותו הלוחם שבא אחריו ומספרים, כי היה צריך ממש לדרוך על גופתו של המוביל על מנת להמשיך הלאה.
הלחימה בתעלת הקשר גבתה קורבנות רבים ומג"ד 66 תגבר את פלוגה ב  של דודיק בפלוגה ג  של דדי יעקובי.
עם התגבור של פלוגה ג  יצאו שתי הפלוגות לכבוש את גבעת התחמושת שהייתה, כאמור, מבוצרת היטב בכוחות ירדניים. הפלוגות התפרסו בתעלה המרכזית ובתעלה המזרחית כאשר כל פלוגה נכנסה לתעלה אחרת. את התעלה המערבית, המבוצרת ביותר, לא לקחו בחשבון בגלל טעות אנוש.
כפועל יוצא, התגברה הלחימה בגבעה ביתר שאת, שכן הכוחות הנלחמים היו כבר פגועים, וחבולים מול אויב מבוצר היטב בתעלה. בתעלה המזרחית ספגו אבידות כבדות כאשר פלוגה ג  שהתקשתה מאוד ביקשה סיוע דחוף מפלוגה א .
במקביל לפלוגה א  שמצטרפת ללחימה בגבעת התחמושת, פלוגה ב  נשלחת לתעלה המערבית המבוצרת. בתעלה זו עמד בונקר גדול עליו הצליחו להשתלט חיילי צה"ל לאחר מאמצים רבים וכ- 16 ק"ג של חומרי חבלה. לאחר פיצוצו של הבונקר תם למעשה הקרב על גבעת התחמושת.

 

לאחר קרב קשה בו נהרגו עשרות לוחמים, ההשתלטות על גבעת התחמושת סימנה למעשה את פתיחת הדרך למובלעת הר הצופים ולעיר העתיקה.

הקרב בגבעת התחמושת ידוע גם בשם קרב הטוראים, שכן רבים מהמפקדים, מובילי הקרבות, שצעדו בראש הטור נהרגו בתעלות, והחיילים הפשוטים, הטוראים, נטלו את האחריות לידיהם והמשיכו את הקרבות למרות הכל.
מספר ימים מאוחר יותר ב-7 ליוני 1967 כבר נכבשה העיר העתיקה כולה וירושלים אוחדה.
אנדרטת ההנצחה - גבעת התחמושת

עם שוך הקרבות, תכננה ממשלת ישראל לבנות שכונת מגורים באזור גבעת התחמושת, ורק לאחר התערבות ההורים השכולים הוחלט כי במקום זאת תקום אנדרטת הנצחה שתספר את סיפור הקרבות במקום ותהווה הנצחה לזכרם של 182 הנופלים בקרב על שחרור ירושלים.
במרכז האתר, שנחנך באופן רשמי כאתר הנצחה ממלכתי המציין את שחרורה ואיחודה של ירושלים ב- 1975, ישנה אנדרטה לזכר הנופלים מקרב גדוד 66. בנוסף לכך, הונצחו כל היחידות הלוחמות במבצע לשחרור ירושלים וסה"כ, כאמור, נמנים 182 חיילים אשר נפלו בקרב על ירושלים.
כיום, מתקיימים סיורים מודרכים, הרצאות וימי עיון במרכז גבעת התחמושת. באתר קיים מוזיאון בו ניתן לראות עדויות מתקופת הלחימה; סמלי החטיבות הלוחמות – חטיבת הראל, חטיבת ירושלים, הצנחנים וחיל האוויר, יקבלו את פניכם בעת הכניסה ולאורך המסלול תוכלו להתרשם מצילומים מימי ירושלים שלפני האיחוד וכן מדגמי נשק אותנטיים מהתקופה.
בהמשך המוזיאון קיים אולם המוקדש לעיזבונם של הנופלים בקרב על ירושלים לרבות מכתבים מקוריים שכתבו הלוחמים למשפחותיהם.
בהמשך למוזיאון קיים גם אודיטוריום בו ניתן לצפות בחזיון אור-קולי ייחודי, המציג דגם של העיר ירושלים בתקופת הקרבות וכן מציג את הסרט: "הקרב על ירושלים", סרט בן 22 דקות המתאר את הקרבות שהתחוללו באזור ירושלים בתקופת מלחמת ששת הימים עד לאיחודה של העיר.
אתר ההנצחה הינו יחודי בכך שמהווה מפעל דינאמי המתעדכן ומשתנה כל העת. מלבד התערוכה הקבועה במוזיאון מפתחים באתר תערוכות חדשות ופותחים אגפים חדשים. כך נפתח אגף "כבוד ותהילה ללוחם היהודי" באתר, אשר מהווה מוקד לתיעוד של הלוחם היהודי במלחמות העולם.
במסגרת זאת, מתוארת לחימה יהודית של הפרטיזנים, לחימה יהודית במחתרות וארגוני התנגדות יהודיים אשר נלחמו במסגרת מלחמת העולם הראשונה והשנייה. המטרה המוגדרת של אגף זה הינו בהנצחת פועליהם של הלוחמים היהודיים שלא זכו להכרה רחבה, אך היוו גורם מכריע בלחימה ואף בנו את היסודות למה שאנו מכירים כיום כצבא ההגנה לישראל.
מעבר לכך, קיימות תערוכות משתנות המושתתות בדרך כלל על חוויותיהן של לוחמים במלחמות ישראל ככלל, ובלוחמים בקרב על ירושלים בפרט. כך למשל, ניתן למצוא תערוכות רישומים של לוחמים לשעבר, תערוכות צילומים וכדומה. מומלץ, לברר מול אתר ההנצחה לפני מועד הביקור על מנת לקבל מידע עדכני בדבר תערוכות המתקיימות באותה העת.

 

 


אטרקציות בירושלים | שוק מחנה יהודה | צימרים בירושלים | רופאים בירושלים | קידום אתרים | חופשה בירושלים | עין כרם